גזר דין בתיק ת"פ 040123/04

רקע כללי

1.          ביום 9.5.2004, הגישה התביעה (פרקליטות מחוז תל-אביב - פלילי), כתב-אישום נגד שלושה נאשמים: גונן שגב (להלן: "נאשם 1" או "הנאשם"), משה ורנר (נאשם 2) ואריאל פרידמן (נאשם 3).

לכל הנאשמים יוחסו עבירות של קשירת קשר לייבא סמים מסוכנים לארץ, קשירת קשר לסחור בסמים מסוכנים בארץ, ניסיון לייבא סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים ועשיית עיסקה אחרת בסמים מסוכנים.

לנאשם 1 בלבד יוחסו עבירות נוספות שעניינן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והשמדת ראיה.

ביום 15.6.2004, הגישה התביעה כתב-אישום מתוקן, כאשר מהות התיקון - תוספת של כ-30 עדים לרשימת עדי-התביעה.

בתאריך 31.8.2004, הוסיפה התביעה אישום שני לכתב-האישום המקורי, בהגישה          כתב-אישום מתוקן בשנית. במסגרת אישום נוסף זה, ייחסה התביעה לכל הנאשמים עבירות של החזקת סמים מסוכנים, עשיית עיסקה אחרת בסמים מסוכנים, קשירת קשר לפשע (ייבוא סמים), שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

לנאשם 1, גונן שגב, יוחסה עבירה נוספת שעניינה הדחה בחקירה.

כל הנאשמים כפרו באשמות, כאשר נאשם 1 טוען בתגובתו לכתב-האישום כי "לא היה בסוד עלילת הסם, לא ידע על קיומה ולא ביקש לעצמו כל חלק בפרשת הסם" .

לנוכח עמדתם זו של הנאשמים, החלה התביעה בהצגת ראיותיה והמשפט התנהל כסדרו עד ליום 8.12.2004, עת נודע על מותו הטראגי של נאשם 2, משה ורנר ז"ל, ובהתאם ל סעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 הופסקו ההליכים הפליליים בעניינו.

ביום 14.12.2004, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר-טיעון בכל הנוגע לנאשם 3, אריאל פרידמן, לפיו הודה נאשם זה והורשע בעבירות של סיוע לייבוא סמים מסוכנים לארץ, וסיוע להחזקת סם. הצדדים עתרו במשותף לגזור על נאשם 3 שתי שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, מאסר על-תנאי וקנס כספי בשיעור של 50,000 ש"ח.

בית-המשפט החליט לאמץ את הסדר-הטיעון "חרף קולת העונש המוצע", וגזר על הנאשם ארבע שנות מאסר, מהן שנתיים לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.4.2004, והיתרה            על-תנאי ל-3 שנים. כמו-כן, חוייב הנאשם פרידמן בתשלום קנס בשיעור של 50,000 ש"ח או שנת מאסר נוספת תמורתו.

לאחר שהסתיימו ההליכים בעניינם של נאשמים 2 ו-3, נותר הנאשם, גונן שגב, כשהוא בודד על ספסל הנאשמים. התביעה המשיכה להציג את ראיותיה, ולאחר שנשמעו כל העדים הישראליים, הוזמנו לבית-המשפט עדים מהולנד, אשר חלקם נחקר על-ידי         באת-כוח המאשימה ופרקליטיו של הנאשם.

ביום 27.2.2005 חלה התפתחות משמעותית בתיק, עת הודיעו הצדדים כי הגיעו            להסדר-טיעון גם בנוגע לנאשם, במסגרתו הוגש כתב-אישום מתוקן "לצורך הסדר" (להלן: "כתב-האישום"). כמו-כן, הוצג בפני בית-המשפט "הסכם להסדר-טיעון" אשר נחתם על-ידי באת-כוח המאשימה עו"ד נאוה שילר, על-ידי הסניגור עו"ד ציון אמיר, ועל-ידי הנאשם עצמו.

כתב-האישום שהוגש במסגרת הסדר-הטיעון

2.          בכתב-האישום יוחסו לנאשם העבירות הבאות: ניסיון לייבא סמים מסוכנים, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: " הפקודה" או " פקודת הסמים"), ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); החזקת סמים מסוכנים, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים; זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין ושימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

מהעובדות המתוארות בכתב-האישום עולה כי הנאשם, גונן שגב, הינו אזרח ותושב מדינת ישראל, רופא במקצועו, אשר שימש כשר האנרגיה והתשתיות בממשלת ישראל, מחודש ינואר 1995 ועד חודש יוני 1996. בתוקף תפקידו כשר, החזיק הנאשם דרכון דיפלומטי שתוקפו פג שנה לאחר סיום כהונתו כשר, ביום 17.6.1997.

הנאשם המשיך להחזיק את הדרכון הדיפלומטי גם לאחר פקיעת תוקפו.

במועד בלתי-ידוע, זייף הנאשם את הדרכון הדיפלומטי, בכך שהאריך את תוקפו עד לשנת 2006. כנטען בכתב-האישום:

"הנאשם השתמש בדרכון הדיפלומטי בשתי הזדמנויות בפרשה זו כשאנשי הרשויות בשדה-התעופה סכיפהול בהולנד ביקשו לערוך עליו חיפוש. כתוצאה ישירה מהתחזותו כדיפלומט, באמצעות הדרכון המזוייף, מנע הנאשם את החיפוש על גופו ובכליו, במרמה, כפי שיפורט להלן."